לדבר עם הצד השני? חייבים?

אם בעבר רק השופט היה מפציר בצדדים לפנות לנסות לפתור את הסכסוך או לפחות לצמצם את המחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט, היום התקנות עצמן קובעות מנגנון ברור וסנקציות לצדו

על ההיערכות לקראת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אשר קובעות לראשונה את החובה לקיים “דיון מקדמי” וזאת במקביל לחובה לקיים פגישת מהו”ת

בחודש ספטמבר 2018 פורסמו תקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 המחליפות את תקנות סדר הדין הקודמות.

התקנות יכנסו לתוקפן בראשית שנת 2020 והמערכת כבר נערכת לקראתן.

ימים יגידו איזה שינוי יחוללו התקנות בתוך המערכת המשפטית. מה שברור כבר היום הוא שנושבת מהן רוח חדשה שעשויה לחולל שינוים מעניינים ומהותיים – לאו דווקא מערכתיים.

אחד החידושים בתקנות החדשות הינו החובה הגורפת לקיים דיון מקדמי בין הצדדים לאחר הגשת כתבי הטענות (אלא אם מדובר במקרים שהוגדרו בתקנות ובהם יש פטור מחובה זו, למשל במקרה בו צד לא מיוצג).

בתקנות הוגדר שמטרת הדיון המקדמי “היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך” (תקנה 34 לתקנות). בהמשך לכך (תקנות 35-36), נקבעה בתקנות הדרך המדויקת שהדבר יעשה וכיצד ידווחו על כך לבית המשפט.

במקביל ובנוסף, קובעות התקנות (תקנה 37 ואילך) כי לאחר הגשת כתבי הטענות ימונה מגשר לצורך קיום פגישת מהו”ת* בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים (זאת, גם תיקים בהם הצדדים אינן מיוצגים). כיום פגישות המהו”ת קיימות כפיילוט (שכבר הוטמע במערכת) בחלק מבתי המשפט בארץ, אבל בתקנות סדר הדין האזרחי הנושא מקבל גושפנקא ונפח חדש לחלוטין.

בהמשך קובעות התקנות סנקציות שבית המשפט יכול לנקוט במידה שהצדדים לא פועלים בהתאם.

כפי שניתן לראות, התקנות החדשות מחייבות את הצדדים לקיים ביניהם דיאלוג מובנה במתכונות שונות.

חשוב לומר, כי בניגוד לתפיסה הרווחת פעמים רבות אצל צדדים לסכסוך, דיאלוג בין הצדדים לסכסוך ו/או בין עורכי דינם אינו פוגע בניהול התיק – ופעמים רבות אף משפר אותו (למשל על-ידי הבנת האינטרסים האמיתיים של הצד השני בכל נקודת זמן). אם במקביל, הדיאלוג גם ייקדם פתרון לסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט אז נוצר כאן רווח כפול.

בהתאם, אני מאמינה שהדיאלוג בין הצדדים – אשר הפך כעת לחובה – יביא לשינוי תפיסתי על מקומו של דיאלוג והדרך לנהל אותו.

כמי שייצגה צדדים להליכים משפטיים שנים רבות, אני מאמינה שבין אם המטרה בדיאלוג היא לייעל את הדיון שייערך בבית המשפט ובין אם המטרה היא לנסות לקדם את הצדדים ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות, מדובר במטרה ראויה.

* פגישת מהו”ת” מוגדרת בתקנות כ- “פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך”.

         

*אין באמור באתר כדי להוות ייעוץ משפטי