במסגרת סכסוך עסקי הסכם ממון נחשף מול צדדים שלישים

מקרה מעורר מחשבה באשר לפרטיות הקיימת לנו בעורכנו הסכמי ממון, ובכלל על היכולת לשמר את הפרטיות כאשר מדובר בהסכמים בתוך המשפחה.

הסכסוך בין ארקדי גאידמק לבין שותפו לשעבר נחום גלמור קיבל טוויסט מעניין כאשר גלמור נדרש לחשוף את הסכם הממון עם רעייתו.

בתמצית, טוען גאידמק במסגרת הליכי פשיטת הרגל שנקט מול גלמור, כי גלמור הבריח נכסים בבעלותו. במסגרת אותם נכסים מצויה אחוזה בשוויץ שהעביר גלמור לבעלות רעייתו.
גלמור טען כי מדובר בהעברה לגיטימית באמצעות הסכם ממון. בהתאם, גאידמק דרש שהסכם הממון יועבר לעיונו. גלמור התנגד בין היתר בטענה לפרטיות.

בסוף אוגוסט 2016 ולאחר שבקשה קודמת נדחתה, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה לפיה יידרש גלמור להמציא עותק מהסכם הממון (פש”ר 13231-03-15).

בית המשפט קבע, כמו במקרים רבים אחרים, כי יש לאזן את הזכות לפרטיות עם זכויות אחרות.
יצוין, כי במקרה זה ציין בית המשפט כי הסדר הממון נגע להפרדה הרכושית בין בני הזוג ואין בו כל התיחסות לנושאים אישיים כמו ילדים, הסדרי ראייה וכדומה.

ייתכן שאם הסכם הממון היה שונה בתוכנו, בית המשפט הייתה מייצר איזון אחר מול הפגיעה הנטענת בפרטיות, ואולי מאפשר חשיפה חלקית בלבד.

מדובר במקרה מעורר מחשבה באשר לפרטיות הקיימת לנו בעורכנו הסכמי ממון, ובכלל על היכולת לשמר את הפרטיות כאשר מדובר בהסכמים בתוך המשפחה.

וודאי שאחת המסקנות המידיות מקריאת החלטת בית המשפט היא החשיבות של יצירת הפרדה, ככל שניתן, במסמכים משפטים בין אלמנטים אישיים יותר לבין אלמנטים בהם יש היבטים פרקטיים יותר, כי מי יודע מי יבקש לעיין במסמך בבוא היום.

*אין באמור באתר כדי להוות ייעוץ משפטי